הספריה

חיים אלקיים נולד בינואר 1967 בירושלים, ועד גיל 5 גדל עם סבתו יהודית בשכונת ממילא. כשהיה בן 6 אובחן כילד מחונן, אולם בגלל קשיי השתלבות בחברה ובעיות התנהגות לא הצליח ללמוד. בגיל 11 כבר החל לעבוד, ובגיל 15 עזב את בית הספר. במשך כל חייו עבד בעבודות פיזיות קשות.

עוד מהילדות שאף אלקיים לשינוי – שינוי התנהגותי, מעשי, מחשבתי. שינוי בגישה לחיים. בשנת 1992 הגיע לנקודה בחייו שבה החליט שעליו לצאת למסע לתוך עצמו כדי להפוך לאדם טוב יותר. המסע הזה נמשך 26 שנה, עד מותו, והיה כרוך במלחמות יומיומיות עם עצמו ובעיקר בכתיבה על קשייו ועל התמודדותו במצבים שונים בעבר ובהווה.

בזכות הכתיבה הגיע למסקנות רבות, ובהן:

• "מטרת השינוי – התנצלות בפני כל אלה שנפגעו ונפגעים על ידי המעשים והמילים שלי".
• "אין התנצלות במילים בלבד כלפי האנשים אלא התגברות על כוח הרצון השלילי ואי-חזרה על כך".
• "היה ענו כלפי כל אדם ויותר מכול כלפי בני ביתך, מוחל וסולח על עלבונך".
• "להתרחק, להתגבר, להסתפק".
• "ללמוד זה להעז".

אלקיים היה איש ענו ופשוט, איש עמוק ומיוחד, בעל תווי פנים יפים ולב רחב. בינואר 2016 חלה בדלקת ריאות שפגעה בליבו, ובמאי 2018 נפטר בפתאומיות, והוא בן 51. אחריו הותיר את אשתו מיכל ואת שני ילדיו, שקד וסתיו.

אלקיים בנה לעצמו עולם פנימי שבו חי עם עצמו, והוא למד על העולם הזה ממסעות ארוכים וקצרים. הוא למד לקרוא ולכתוב לבד, ואהב לכתוב ולשמוע מוזיקה ישנה משובחת. הוא קרא ואהב ספרים מכל הסוגים: שירה, פסיכולוגיה, היסטוריה, ספרי דתות שונות ועוד. היה לו ידע רב שלא קיבל ביטוי מעשי יומיומי. הוא אהב לחיות בפשטות. כל אדם שפגש השפיע על אישיותו. במקום עבודתו בבית ספר לילדים בעלי לקויות למידה, שבו עבד בניקיון, לימד איגרוף וערבית – הוא למד שפות בכוחות עצמו. טובת משפחתו תמיד הייתה בראש מעייניו, והוא תמיד היה רגיש לשונה ולחלש. אתגרים אישיים רבים עמדו בדרכו של אלקיים לאורך חייו, והוא עמד בהם.